אמנון כרמי

נולד ביום 23.4.25

נפל בקרב על תחנת הרדר בדרך לירושלים

ביום י"ז אייר תש"ח (26.5.48)

תמונה של מיריק קישון  ואמנון כרמי 

צולמה באלומות ב-14 במאי 1947

(הכנות לריקודי חג העלייה?)  התמונה מאלבומה של חמוטל קציר-לב בתם של מיכאל ומיריק קישון)

אמנון (מתוך כתבתה של חוה לנדאו)

'הוא היה אדם פשוט - רבבות ישנם כמוהו'.

דמותו של אמנון מעלה בזכרון את כתריאל - החלוץ מן 'המצבה' לשמעונוביץ ואת גורלו הטרגי. אמנון התפעל משירה זו ועמד לא אחת על הסמליות ואמת-החיים שבה. כי היה אמנון מעורה בארץ וקשור בה בכל נפשו ומאודו, ככתריאל.

במועדון היה אמנון שר ורוקד: 'לא נותקה עוד השלשלת, עוד נמשכת השלשלת, מני אבות אלי בנים'...ולא ידע שאת חייו וגורלו מסמל השיר הזה. ...

כי שנים רבות חיתה בירושלים אם-אמו של אמנון, ובמותם איחדה העיר את שלושת הדורות: את הסבתא, שמתה בשיבה טובה, את האם שנרצחה במאורעות תרצ"ח בבניין בית החולים "הדסה" על הר הצופים, ואת הבן, שנהרג בקרב על הראדר בקרבת ירושלים - וקברו לא נודע.

אהבה גדולה, יחידה במינה, שררה בין האב והבן. מה אורו עיני אמנון בבוא האב לבקרו מדי פעם.....

זכרתי את אמנון בנפול אביו. הוא לא הראה אז כל אותות-כאב ולא ידע איש מה מתחולל בלבו. הוא שתק. כמוך, אמנון שתקנו עם הידיעה על מותך....האביב הגיע. לו היית עתה בחיים היית ודאי אורז ילקוטך ועובר בארץ המשוחררת לאורכה ולרחבה, אוסף מאבניה וצמחיה, נהנה מטיול ואומר לי: 'המלחמה הזאת שלנו, מזכירה את מלחמת החשמונאים'...".

חוה לנדאו

מתוך: לשבעה, הוצאת קבוצת אלומות, שבט תש"י, עמ. 20-22

קטע מתוך מכתב של גדעון רפאל אל אמנון כרמי ששרת בבריגדה היהודית תחילה במצרים ואחר כך בהולנד.

המכתבים מאוספה של משפחת גדעון, שם השולח: אוולין שופן

(זהו מכתב ראשון מסידרה שתעלה למוזיאון הווירטואלי בקרוב, ע.ק.)