התישבות האדם בנחל יבנאל

משה צורף

פורסם בעלון קבוצת אלומות "בביתנו" תאריך לא ידוע תחת הסדרה: 'בהיכלי ירק'

(מקלידה לאתר מהעתק מצולם של המקור עפרה קינן)

בגלל שלוש סיבות היוה גליל המים של נחל יבנאל מקום התישבות לאדם החל מתקופת האבן ועד היום. והן: א)שפע המים כל השנה. ב) האדמה העמוקה והנוחה לעיבוד. ג) דרך מעבר נוחה ממעברות הירדן ע"י אום ג'וני (מס. 2 במפה) ועד רמת הגליל המזרחי בשרונה (מס. 9 במפה) ולוביה (מס. 15 במפה) ומשם דרך בקעת בית רמון או עמק יזרעאל אל חופי הים התיכון.

השרידים הקדומים ביותר של התישבות האדם על-יד הנחל נמצאו ע"י מושבת יבנאל של היום. אלה הם כלי אבן ועצמות ש....(מלה לא ברורה ע"ק) את האדם הקדמון שחי שם בתקופת האבן הקדומה (הפלאוליתית) התיכונה: המוסטרית כלומר לפני 100ץ000 שנה ומעלה. לפי הכלים יש להניח כי האדם התפרנס אז על ליקוט פירותוצמחי בר וכן על ציד.

 לפי..... האדם הקדמון הארץ ישראלי (מילה לטינית לא כתובה בבהירות, ע"ק)  שנמצאה במערת "השודדים" בנחל עמוד והיה בן זמנו של האדם הקדמון ביבנאל - מתברר כי לאדם זה היו עצמות הגבות בולטות ביותר מעל העיניים, עצם המצח היתה מוכ(אות לא ברורה) ומשופעת, בסיס הגולגולת (חסרה שורה ע"ק).

מתקופה הרבה יותר מאוחרת נתגלו שרידים של ישוב בח'רבת "שיך עלי" (מספר 3 במפה).

אלה הם שרידי ישוב מתקופת המעבר, מהתקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה) אל התקופה כלכוליתית (תקופת אבן ונחושת).

ישוב זה שנתגלה בביתניה תחתית הוא בערך מ-4500 שנה לפני הספירה, הוא היה בנוי לאורך אפיק קדום של נחל יבנאל. בתיו היו בנויים ענפי עצים ועלים. לפי כלי הצור באוסף שלנו יש להניח כי תושבי הכפר עסקו בצייד ודייג, ישנם כלים המעידים אף על ראשית עבודת האדמה כגון חרמשי האבן ואבני הריחיים.

מהתקופה ההיסטורית 1800( לפני הספירה), הגיע אלינו זכרה של העיר "שמוען" וזהו כנראה שמה הקדום של עובידיה (מס. 1 במפה). היא נזכרת בכתבים מצריים מאותה תקופה. חושבים שמקור השם הוא האל ען בן זוגה של האלה ענת, והשם בנוי כמו השם העברי שמואל - לאמר שמוען, האל ען רם ונישא. עם הכבוש הישראלי כ-1200 לפסה"נ שונה כנראה שם המקום ויתכן שהמקום הזה זהה עם השם לקום כפי שהזכרנו כבר (כנראה בכתבה קודמת של בהיכלי ירק, ע"ק),  לפי יהושע (י"ט 33) "ויהי גבולם (המלה חלף נשמטה בהעתקה בכתב היד המקורי, ע"ק) מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל ועד לקום ויהי תוצאותיו הירדן".

לִבְנֵי נַפְתָּלִי, יָצָא הַגּוֹרָל הַשִּׁשִּׁי--לִבְנֵי נַפְתָּלִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם.  לג וַיְהִי גְבוּלָם, מֵחֵלֶף מֵאֵלוֹן בְּצַעֲנַנִּים וַאֲדָמִי הַנֶּקֶב וְיַבְנְאֵל--עַד-לַקּוּם; וַיְהִי תֹצְאֹתָיו, הַיַּרְדֵּן.

מאותה תקופת הברונזה מצאו שרידים בתל אנעם (מס. 7 במפה). זה הוא התל הנמצא על יד חורשת האקליפטוסים של יבנאל בקרבת מכון המים. חושבים ששם עמדה יבנאל המקראית. לעומת זה בח'רבת ימה (מס. 6 במפה) נמצאו חכמים בתקופות מאוחרות יותר כגון הרומאית, ביזנטית וערבית, יתכן אפוא כי בתל ח'רבת ימה הנמצא מדרום ליבנאל של היום, היתה יבנאל בימי בית שני ולאחריו. בקשר לשינוי השם חושבים כי תחילהנעשה קצור מיבנאל ליבנה, אח"כ שונה לימנה כי זה קל יותרולבסוף בא הקצור ימה כפי שהיא נקראת בפי הערבים עד היום, זהוי זה של יבנאל עם ימה, מצוי גם בתלמוד הירושלמי, שנכתב עוד בשעה שימה הישראלית הייתה קיימת במאה החמישית לספיר. אגב תהליך זה של שנוי השם הידוע גם מיבנאל שהיתה בשפלת יהודה, ליבנה המפורסמת של יוחנן בן זכאי.

ישוב חדש נוסף שהתקיים מתקופת הברונזה ועד ימי התלמוד הוא אדמי הנקב שיש המזהים אותו עם ח'רבת דמע'ה (מס. 13 במפה) החולשת על הקניון המוליך מעמק יבנאל לכפר שבת (מס. 4 במפה). התלמוד הירושלמי מזהה את הישוב הנקב עם הישוב ציידתה היא ח'רבת צ'ידה (מס. 10 במפה) הנמצאת בלב בקעת יבנאל, על שפת הנחל קצת צפונה מהגשר בדרך ליבנאל.

הישוב בית שמש: "נפתלי לא הוריש את יושבי בית שמש...ויושבי בית שמש...היו להם למס"  (בכתבה המקורית ע"ק)

 לג נַפְתָּלִי, לֹא-הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי בֵית-שֶׁמֶשׁ וְאֶת-יֹשְׁבֵי בֵית-עֲנָת, וַיֵּשֶׁב, בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; וְיֹשְׁבֵי בֵית-שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת, הָיוּ לָהֶם לָמַס. (מתוך תנ"ך מנקד)

יש חוקרים שאינם מקבלים את הזהוי הזה מפני שלדעתם המצב הטופוגרפי של העיר לא היה מאפשר להם לעמוד בפני כובשי כנען הישראלים. אולם דעה זו יכולה לבא רק מבין חוקרים אלה שמסיקים מסקנות ע"פ מפה בלבד. כל המבקר במקום יראה א: מעין מים גדול במקום, ב, מורדות תלולים מצפון, מזרח ומערב, לנחל יבניאל, וג, עד ההר הגבוה מדרום יש מרחב גדול להתגונן ושום כלי מלחמה מימי קדם לא יכול היה להגיע מההר לעיר.

על יתר האתרים ההיסטוריים בעלון הבא, אם יש לכם עוד סבלנות!

משה

ילדי אלומות והמטפלות: במיכלית מפוריה להביא מים לשתיה ורחצה מנחל יבנאל

כל המזהה מי מהמופיעים בתמונה יפנה בעזרת האתר וזיהויו יופיע.

שורה עליונה: שרה אלון (הקסנר); דליה אלון; עדה ....

שורה תחתונה: חנה סלע - הגננת;  ילדה (יפהל'ה?) ; ילד;  נירה בן-עמי (פרסקי)- הבת הראשונה של אלומות;  יהושע (?); עפרה צורף (קינן)