ישראל שפירא (ג'ינג'י)

נולד בתל-אביב 16.6.1926

נפל במבואות נצרת בט' תמוז תש"ח (16.7.1948)

הנחפז

קטע מדברים שכתבו י. סימה ומטל בספרון "לשבעה" הוצאת קבוצת אלומות, תש"י

כמעט מיום הולדו מיהר. עוד בגן הוא מתפתה למעלה מבני גילו. תמיד היה גדול מהם ושעשועיהם אינם מעסיקים אותו. ...כתלמיד בית הספר אינו מסתפק בלימודים והוא חורש, נוטע, משתתף בכל העבודות הקשות בפרדס הוריו, בהשקאה קטיף והובלה והוא עדיין אינו בר-מצוה....

הוא נכנס לקבוצת אלומות ומתקשר במהירות לחיי המשק. מתחבב על כל החברים וממהר להיות מנושאי המשק. עם המלחמה הופך ישראל העליז והתמים לאדם רציני שעול ההגנה על שכמו....

בשערי נצרת,ברגע הנצחון, כשכוחות האויב החלו זורקין את נשקם ולהניף דגלים לבנים, נחפז ישראל להעביר פקודת מפקד, וכדור אויב פלח את לבו והוצא את נשמתו בו במקום.

נחפזת לחיות, ישראל, נחפזת להתבגר לעבודה ולהגנה, אך למה כה נחפזת למות? למה, למה?

                                       י. סימה, קטעים מתוך רשימה "הנחפז", ספרון "לשבעה", הוצאת קבוצת אלומות, תש"י עמ' 56-

"כשישראל שפירא, המכונה בחיבה יתרה "ג'ינג'י", הגיע לקבוצה, כשעוד חנינו בין חרבות פוריה, היה מן הסתירה בין חיוכו המאיר של ישראל, לבין קדרות קירות אבן הבזלת השחורה של חרבות הנקודה, והיה מאבק סתרים מי יכריע את מי. ומאז בואו לנקודה, אף החורבות שוב לא העיקו כל כך,ומאז היו חייו שזורים באריג חיי הקבוצה, גאותם ושפלם. ובים החברים שבמצב רוח קשה היו פונים אל האור, שהיה שופע מאותו עלם חמודות והיו מתעודדים....."

מטל, קטע מתוך כתבה ללא שם, ספרון "לשבעה", הוצאת קבוצת אלומות, תש"י עמ' 57.