חפש אתר אקראי

כל ישראל ערבים זה לזה

אילת עבודי (גרידינגר)
ברירת-מחדל  |  English (United Kingdom)  |  
סידרת צילומי גבעת אלומות מיבנאל -אורי צורף  |  תופעת הקיבוצים  |  מדוע פרקו את קיבוץ האון?  |  מישה גרינברג על "הביתה" של אסף ענברי  |  געגועים לגבי  |  מכתב של הנשיא שמעון פרס  |  


כל ישראל ערבים זה לזה
אילת עבודי (גרידינגר)


מישה שלום,
 
כפי שהצעת אני מצרפת מספר היבטים לדיון:
 
  • כבר נאמר מזמן "כל ישראל ערבים זה לזה" הנוסח המקורי הוא ממדרש ספרא על ויקרא (כו לז): "וְכָשְׁלוּ אִישׁ-בְּאָחִיו - אינו אומר 'איש באחיו' אלא 'איש בעוון אחיו'. מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה".
  • תופעת העליה הראשונה הביאה איתה, סטודנטים רווקים משכילים ממזרח אירופה, שהושפעו מרעיונותיו של פינסקר והחליטו להתיישב בארץ ולהקים ישובים חקלאיים. הקבוצה הראשונה שעלתה הייתה הבילו"יים, אותם אלה שהתאגדו באגודה שנקראה בי"לו – בית יעקב לכו ונלכה.
השאר, יהודים ממזרח אירופה וגם מתימן, בעלי משפחות מסורתיים. הבילו"יים כתבו תקנון ובו אמרו שמטרתם היא : תחייה מדינית, כלכלית, לאומית-רוחנית בארץ ישראל, כלומר, יצירת מסגרת אירגונית שתעזור להם בארץ, עלייה לארץ והתיישבות חקלאית בה. הם לא רצו  להשתלב בחיי "הישוב הישן" שחיי במרכזים עירוניים מכספי החלוקה.
  • כלומר הם באו בעיקר צעירים ורווקים שמרדו בהוריהם, משוגעים לדבר, שהבינו שנקודת החוזקה שלהם  היא מלחמתם המשותפת.
  • העליה השניה הושפעה מהפרעות ברוסיה, מרעיונות מהפכנים סוציאליסטים, שבעקבות הפרעות האמינו שאין להם תקווה באירופה ויש לנסות להקים חברה מתוקנת על סמך רעיונות אלה בא"י. הם היו נגד הנהגת "חובבי ציון" במזרח אירופה - דיבורים ללא מעשים, נגד ההנהגה הציונית - תגובה להצעת אוגנדה, הם סברו שעליהם לברוא תקופה חדשה בישוב, להשיב לארץ את חיבת בניה וליושביה את כבוד העם ואהבתו שאבדו. חלק קטן יחסית מתוך 30,000 העולים בעליה השניה (כ-3,000 איש) השפיעו מאוד על התפתחות המדינה -  הם הגיעו ברובם מרוסיה, היו חלוצים, שתרומו וביסוסו את הישוב. צעירים, ללא רכוש, חילונים במהותם.. שימת דגש על בניית חברה חדשה, תרבות חדשה על בסיס עבודה ויצירה עצמית. כיבוש העבודה העברית - עבודה חקלאית כאידאל. כיבוש השמירה העברית.
 
 
  • בקפיצה גדולה להיום  הייתי רוצה להתייחס למה שקורה היום בתנועת הנוער העובד הבוגר שמקים קיבוצים מחנכים כמו:
    מרכז חינוכי בקיבוץ אשבל
קיבוץ אשבל בגליל הוקם בשנת 1997 כמודל התיישבות חדשני של "קיבוץ מחנכים" שחבריו עוסקים בהפעלת מגוון פרויקטים בקרב בני נוער באיזור. לפני מספר שנים נפתחה באשבל פנימיה לנוער מנותק, בעיקר מקרב יוצאי אתיופיה שקליטתם בישראל נתקלה בקשיים כלכליים וחברתיים-תרבותיים. בני נוער אלה נשרו ממסגרות חינוך נורמטיביות עקב העדר מענה למצוקותיהם בתחום החינוכי, הרגשי והחברתי. הם מגיעים לאשבל משולי החברה, שם נחשפו לשימוש בסמים ובאלכוהול, לעבריינות וכן הלאה. הקיבוץ רואה בפנימיה מרכיב מרכזי בפעילותו, והכין תכנית רב-שנתית להרחבתה.
התכנית החינוכית של הפנימיה מיועדת להעניק לחניכים חוויה מתקנת בסביבה חמה וביתית. עם הגיעם הם נכנסים למכינה בת 6 חודשים הכוללת השלמת פערים במקצועות ליבה ופעילות בלתי פורמלית להעצמה ופיתוח אישי. לאחר תקופת הסתגלות זו הם מצטרפים לבית הספר האזורי בקיבוץ עברון, שצוות המורים והיועצים שלו קיבל הכשרה מיוחדת כדי לטפל בתלמידים אלה באופן הטוב ביותר. בשעות אחר-הצהרים באשבל ממשיכים החניכים לקבל מעטפת של תמיכה לימודית, רגשית וחברתית. הם משתתפים גם בפעילות התנדבותית בקהילה, אשר בונה בטחון עצמי, מחויבות ומודעות חברתית. בכל קבוצה של כ-18 חניכים מטפל צוות הכולל מורה מביה"ס, שני מדריכים ושלושה רכזי פעילות.
  • אין ספק שהעובדה שהמוסד הזה ,כמו גם הפנימיה המחודשת במצפה רמון שהנוער העובד לקח על עצמו, מצליחים יותר כי אין בבסיסם מטרות התעשרות ורווח כלכלי.
 
 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

Go Back  Print  Send Page
+ שלח משוב
+ שלח הצעה כיצד יש לערוך את העמוד

בבעלות ד"ר עפרה קינן
כל הזכויות שמורות @ לעפרה קינן
 www.make-mymuseum.com
054-5535444

Site Building
www.e-mymuseum.com