כיצד הגיע בנו זס (ברק) לאלומות

קטע מרשימתו של בנו (בנימין) ברק "עם חגנו" התפרסם לראשונה בעלון קבוצת אלומות 1962

הביאה לדפוס והעירה הערות עפרה קינן

לא אבוא ברשימתי זו להתחרות עם שלום ליש. יהיו אלה קצת ציונים והרהורים על הקבוצה והנעשה בתוכה מאז ועד היום.

- חנוכה תרצ"ו ואני אז נער - עולה חדש בכפר הנוער בן שמן. "הסמינר" ערך בחדר האוכל נשף פרידה גדול ערב צאתו לזכרון-יעקב "לכבוש העבודה העברית".

היתה זו היכרותי הראשונה עם הקבוצה. כעבור שנה ביקרתי לראשונה בזכרון-יעקב. הקבוצה שכנה עדיין ב"חרבה" לא הרחק מן היקב. באותו לילה בקרנו אצל זקן מופלא - חיים דב ז"ל - שומר היקב, יהודי שומר מצוות היה ואת חברי הקבוצה אהב כבניו ממש.

אחר כך באה שנת הכשרה בדגניה (כנראה דגניה ב' ע"ק) ואחוד הגרעין מבן-שמן עם הגרעין משפיה אשר היה בדגניה א'. ספטמבר 1939; פרצה מלחמת העולם. משלחת מחברי הקבוצה (קבוצת אלומות הנמצאת עדיין בזכרון-יעקב, ע"ק) מבקרת בדגניה ומשדלת אותנו להצטרף אליה, אך אנחנו באחת: עצמאות. מה לנו ולזקנים אלה בזכרון יעקב? על כן אנו יוצאים לחדרה; אל עשרת הקבוצים החיים במושבה בתור פלוגות עבודה המחכות לתורן להתיישבות נוספת. ..

בפעם הראשונה אנו עומדים ברשות עצמנו. המושבה עיקר פרנסתה על הפרדסים; ומי חפץ בתפוחי זהב בזמן המלחמה? בין כה וכה אין אניות להובילם לחו"ל. על כן רב חוסר העבודה וההרגשה קשה. אם כי באה לאחר זמן מה גאות כלכלית ואפשר להתקיים, אין הקבוצה אשר נוצרה משני גופים מתלכדת לגוף אחד ומחליטים להפרד.

הגרעין הבנשמני עוזב את המקום ומתחסל, חלק מצטרף לקבוצות אחרות וחלק פונה לכל עבר.

וכך הגעתי בוקר אחד לפני 21 שנה לקבוצה על מנת להצטרף אליה.