|
מרדכי ליפקין (מוטקה)
נולד א' חשון תרפ"ד בבאר-שבע
נפל בקרב על פריצת הדרך להר-טוב ביום ז' אדר ב' תש"ח
מתוך דברים שכתב אביו משה ליפקין לחברי אלומות באלול תש"ט:
"עם נפול הבן
בהיותי באלומות הבטחתיכם לשלוח משהו בכתב על מרדכי בני. לא עמדתי בדבורי, כי כל פעם שנגשתי לעשות במאלכה, הרגשתי שאין הדבר עולה בידי. קל כתיבה אני מעודי, אולם הפעם לא יכולתי.....
מרדכי נולד בראש חדש חשוון תרפ"ד בבאר שבע הרחוקה מכל ישוב יהודי. גדל והתחנך ברחובות עד שנתו התשיעית שאז נתייתם מאמו צפורה. הועבר לכפר הנוער בן-שמן ושם נתחנך עד גיל שש עשרה. עם סיימו לימודיו בבן-שמן יצא עם קבוצת הכשרה לקבוצת גבע.
כבן הארץ היודע את מנהגי השכנים ואיש מגן מעודו, נתגייס מרדכי כבר בגיל שבע-עשרה לתפקידי בטחון בסביבה ועד גבולות הצפון הגיע בימי הפלישה לסוריה. על פקפוקי שעדיין מוקדם מדי עבורו תפקיד כזה, ענה לי בכל כנותו הרבה תשובה שאמנם הדאיגתני, אולם יחד עם זאת גאה הייתי עליה: 'אבא, אני מוכן לא רק להלחם אלא גם לפול'......
עם פרוץ המלחמה נתגייס עוד בדצמבר 1947 גיוס מלא, ומילא באמונה תפקידי קרב שונים בירושלים וסביבתה, עד אותו יום מר, ז' אדר תש"ח, בו נפל בחזרו מלווי שיירה להרטוב הנצורה, יחד עם אחד-עשר פקודיו. אכן ידע מרדכי גם ליפל בכבוד בהגינו על חבריו עד נשמת אפו האחרונה.
אהב מרדכי את החיים ואהוב היה על הכל. ואנו שנשארנו בחיים קשה לנו להתנחם. איני יכול שלא לחזור על דברי אחרים שקדמו לי: 'אני החי ובני המת' ".
רחובות, אלול תש"ט משה ליפקין
מתוך "לשבעה", הוצאת קבוצת אלומות, תש"י
|