חוג נערים צעירים שהתארגנו יחד, יותר מתוך הרגשת צורך מאשר בהכרה. מופקרים לתנודות החיים, נתונים להשפעות שונות ופתוחים לרוחות המנשבות; ומאידך – אדונים לגורלם, שבידם לקבוע גורלם וגורל הזולת, לעצב דמותם ודמות החבר. מפלסים נתיב עצמאי בים גורלות סוער – מפלסים ומהססים. מקנאים בבטחון היתר בו מחוננים האנשים הבוגרים ומתקוממים אינסטינקטיבית נגד דעות מקובלות; - כזה היה פרצוף ה"חוג" בראשיתו. לא איזו השקפה פוליטית או הכרה תנועתית הן שאגדו החברים הצעירים האלה, אלא החיפוש החברי אחרי הטוב שבזולת. זכורני את ההגדרה הראשונית-פרימיטיבית שנישאה על שפתי כולם : "לא המומנט התנועתי הוא הקובע אלא החברתי". תמימים היינו מכדי להבין שלא יתכן הדבר האחד בלעדי השני, אין ערך לחברה כשאיננה יודעת מה ברצונה ולשם מה היא מתארגנת כשם שאין ערך לתנועה חסרת גבוש חברתי, וכשהאדם – החבר טובע ונבלע בים של סיסמאות פוליטיות.
הגדולות לא סחררו את הראש. חלום הנעורים שלנו לא הקים מגדלי תפארת בני חלוף, אלא הצטיין בפקחות מעשית, זו המציינת את הנוער הארצישראלי: מפעל חדש; חיים חברתיים בריאים וקולקטיביים; הוי רועים ואכרים; כמובן גם הרומנטיקה שלחה את שליחותיה, אולם היסוד היה של מציאות. שבע שנים לקיום הקבוצה. מ- 7-8 נערים ב"חוג" – היתה ונהייתה קבוצה בת 120 חברים. הרבה ירידות ועליות ידענו. בנתיבות שונות דרכנו, עד שהגענו מכפר הנוער להר פוריה.
נזכור גם עתה באהבה ובעדנה אותם לבטי-ראשית וניצני מחשבה שהיו למקור יניקה והשראה עד היום הזה.
ובפלסנו נתיבות בהר נזכור ימים ראשונים בבן שמן ומלחמה ראשונה בזכרון.
