בלה ( לייבל , ולימים קורנגולד – קמה ) ואני היינו חברות מגיל חמש – שש - הגיל בו הגעתי לכפר יחזקאל .

בכפר יחזקאל היה לנו מדריך מעין חרוד – צבי תמרי שנשלח ע"י הנוער העובד ובאמצעותו יצרנו קשרים עם הנוער העובד .

כשהיינו בנות 15 – 16 שמענו שבתל חי התארגן גרעין של הנוער העובד על מנת לצאת אחר כך להתיישבות ( גרעין זה עלה יותר מאוחר לחולתא )  . הם היו בתל חי , למדו כמה שעות ועבדו כמה שעות וזה מאוד מצא חן בעינינו . החלטנו שתינו להיצטרף . פנינו לנועד העובד אך הם לא הסכימו .

 צו התנועה היה ללכת לבן שמן ולהקים שם גרעין של הנוער העובד . הגרעין שהיה בתל חי כבר היה שייך לנוער העובד אבל בבן שמן הם עוד לא הגדירו את עצמם כשייכים לנוער העובד . אז התנועה החליטה לשלוח חמישה נערים ונערות לבן שמן על מנת להשפיע ולאחד אותם לגרעין שיהיה מטעם הנוער העובד . מכפר יחזקאל היינו שתינו , שתיים היו מתל אביב מהתנועה – רוחל'ה ( אדלר ) ויהודית ( שפירא ) וזאב פרדס היה מפרדס חנה .

שאר חברי הגרעין היו נערים ונערות בני 18 – 19 שלמדו בבן שמן וחונכו שם לחקלאות . אחר כך הם הלכו להכשרה לדגניה ב' . כשהם סיימו את ההכשרה , הם חזרו לבן שמן בתור גרעין ללכת להתיישבות . נתנו להם תנאים נפלאים כי הם ממש בני המקום . ההצעה הייתה של ד"ר להמן : תבואו , תכשירו את עצמכם , תעבדו חצי יום בכל מיני עבודות שיכשירו אתכם אחר כך להיות קבוצה עצמאית . התנאים מאוד טובים . לפני הצהריים עבדנו וקיבלנו שכר ואחרי הצהריים למדנו . לימדו אותנו ד"ר להמן – אמנות ומרכז הפלחה .

היינו בבן שמן שנה ואז החלטנו ללכת להתיישבות . הציעו לנו כמה מקומות ואנחנו בחרנו בזיכרון יעקב כי המטרה הייתה כיבוש העבודה העברית .

בקבוצת החלוץ היו בלה – בתפקיד המבשלת , מַטוּסְקֵה ( מתיתיהו דרור – בעלה של איטה ) , שייקה ודוב מוזס . הם התמקמו ב "חירבֵּה " , הקימו את האוהלים , הכינו את המקום ואחרי כחודש הגיעה הקבוצה כולה .

כמו שרואים בתמונה ישבנו יום אחד על גבעה כדי לבחור שם לקבוצה . היו כל מיני הצעות כמו         "שיבולים" , "גרעינים" ועוד . הכל שמות הקשורים בחקלאות . שם קיבלנו את השם "אלומות" ומאז היינו אלומות .

קודם גרנו ב " חירבה " ע"י היקב ואחר כך קיבלנו שטח למחנה ע"י שוורץ ובית דניאל . 

גרנו שלושה באוהל . אני גרתי עם אברמ'לה ( סלע ) ועם עוד בחור שאיני זוכרת את שמו . 

כשהגענו כולנו לזיכרון , התחלנו לחפש עבודה . שאלנו את האיכרים אך אף איכר לא רצה לקבל אותנו כי אמרו שאנחנו לא יודעים לעבוד . כמה שלא אמרנו להם שאנחנו מבן שמן , זה מוסד חקלאי ובי"ס חקלאי . לא , הם לא רצו : " רק הערבים יודעים את העבודה " .

זה היה בעונת הזמירה ומהמרכז החקלאי הציעו שישלחו לנו מדריך שידריך אותנו איך לזמור את הגפנים . בא המדריך והדריך קבוצה של חברים איך לזמור , בקבוצה זו היינו אלי ואני ומרגוט ועוד שני בחורים . הכרמים שאנחנו זמרנו נתנו יבול פי כמה וכמה מהאחרים .

יותר מאוחר גם היה לנו עדר כבשים .

מטוסקה ואני התחתנו בזיכרון . אני זוכרת שישבנו בחדר האוכל ושרנו . עוד יש לי השיר שחיברו לנו . בין המוזמנים היו גם איכרים מזיכרון אצלם עבדנו .

בדצמבר 1937 בלה וחיים התחתנו . החופה הייתה בזיכרון . הביאו רב וההורים באו וכו'. אחר כך הייתה מסיבה בכפר יחזקאל . מטוסקה ואני , שכבר היינו נשואים , רצינו לנסוע למסיבה בכפר יחזקאל , שהרי זה היה ביתי ושם גדלתי עם בלה , אך הקבוצה לא הרשתה לנו . נסענו למסיבה למרות האיסור וכשחזרנו קראו לנו לשיחת ברור . בגלל העלבון הזה , שלא נתנו לי לנסוע לחתונה של החברה הכי טובה שלי , עזבנו את הקבוצה .